מבחן הסֶקֶר
פרק 4
חתיכות היסטוריה
מונחים הקשורים לסקר
תיכון עיוני ותיכון מקצועי
תיכון עיוני – בית ספר תיכון במתכונת השנים ההן, כלל ארבע שכבות – כיתות ט'-יב.
תלמידי התיכון העיוני נחשבו יותר, הם עברו בחינות בגרות וסיכוייהם להתקדם בחיים היו טובים יותר. למדו בו "בני טובים" ממשפחות טובות, עם רוב בולט ליוצאי ארצות המערב, האשכנזים. הם היו גם בתנועות נוער, הלכו ליחידות הקרביות, חלקם המשיך ללמוד באוניברסיטה והסתדרו בחיים בקלות יחסית.
תיכון מקצועי – מסגרות לימוד ייעודיות למי שסיים כיתה ח' בבית הספר היסודי.
התיכון המקצועי נתן לנערים ונערות הזדמנות ללמוד מקצוע במגוון תחומים ומסלולים - הבנים למדו חשמלאות, מכונאות, מסגרות, חרטות, תעופה, אלקטרוניקה, בניין, חקלאות. הבנות למדו תפירה, פקידות והנהלת חשבונות, כלכלת בית, ואופנה.
התיכון המקצועי נחשב פחות, וברוב התיכונים המקצועיים לא השלימו התלמידים תעודות בגרות רגילות.
תלמידי "המקצועי" באו למסגרות הלימוד עם סטיגמה של "נכשלים בסקר" ואינם ראויים ללמוד עיוני. הם באו ממשפחות מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך ובהן היה רוב בולט לעולים מארצות אסיה וצפון אפריקה, הספרדים.
למרות חשיבותם המשנית, גם בין התיכונים המקצועיים היו כאלה שנחשבו יוקרתיים. כמו למשל: אורט סינגלובסקי בתל אביב. מתכונת הלימודים בו היתה נוקשה ומרובת מסלולים וכללה גם אפשרות להיבחן בבחינת בגרות. בוגריו מצאו את דרכם אל ההצלחה, ורבים מהם עשו חיל בעבודתם.
במסגרות לימוד מקצועיות אחרות, היתה פחות התמדה, התלמידים לא סיימו את כל שנות הלימוד, ורבים נשרו מהמערכת. אחרים סיימו עם תעודה מקצועית ומצאו דרכם בחיים כ"פועלים שחורים" שהרוויחו את לחמם בכבוד אך עם עבודה קשה והרבה יזע.
שכר לימוד מדורג
עד קום המדינה, מעטים למדו בבית ספר תיכון.
רובם היו בנים ובנות למשפחות בעלות יכולת כספית שיכלו להרשות לעצמן תשלום שכר לימוד מלא. במחלקת החינוך של "הוועד הלאומי" פעלה באופן קבוע ועדה מיוחדת שתפקידה היה להעניק מלגות לימודים ("סטיפנדיות") לתלמידים מעוטי יכולת מכל העדות והזרמים.
הקמת המדינה הביאה עימה את מימוש החזון של קיבוץ גלויות ומתן זכויות שוות לכולם.
נושא החינוך התיכוני עלה אל ראש סדר היום, והממשלה הזרימה תקציבים רבים לפיתוחו ולמתן אפשרויות רבות יותר לכלל התלמידים ללמוד בו. כדי להגדיל את מעגל התלמידים הלומדים תיכון, הוקמו קרנות שהעניקו "סטיפנדיות" (מלגות), ונקבע "שכר לימוד מדורג" - סבסוד ממשלתי והשתתפותה בשכר הלימוד בהתאם לגובה ההכנסות של המשפחה.
"שכר הלימוד המדורג" – עמד בבסיס הכנתו של מבחן הסקר. המצליחים בו זכו להתקבל לתיכון העיוני ולשלם פחות כסף.
מתכונת השכר המדורג לתלמידי תיכון החלה ב-1957, ונוספו לה קריטריונים אחרים, כמו: רמת ההכנסה של המשפחה ומספר הנפשות בה.