החלבן שהלך בשביל החלב – קווים לדמותו

קווים לדמותו של החלבן

 

החלבן היה חלק מהנוף העירוני בכל תקופת שירותו המקצועי.
בשנות ה-20 הוא היה רפתן שעסק בייצור חלב. הוא הקים רפת בלב העיר או במקום קרוב לריכוזי אוכלוסייה גדולים, וממנה התפרנס. היו לו מספר קטן של פרות, שהניבו לו כל אחת כ-10 ליטר ביממה. הוא עבד 24/7, בהאבסת הפרות וחליבתן. בין החליבות פשט את בגדי העבודה ואת המגפיים המלאות בוץ, לבש בגדים נאים ויצא לחלק את החלב ללקוחות פרטיים או לקמעונאים וסיטונאים בענף. אם רצה לשפר את הכנסותיו רכש כלים לעיבוד תוצרת חלב כמו הספרטור, שייצרו גבינה או חמאה.
החלב של החלבן/הרפתן לא הצטיין בהיגיינה. ככל שגברה התודעה של שמירת הבריאות, כך גברה הביקורת על האופן בו חלבנים משווקים חלב שאינו נקי ועלול להפיץ מחלות.
שטחי המחייה של החלבנים האלה הצטמצמו עם השנים, וגם רווחיותם נשחקה. הרפת העירונית לא יכלה להתחרות עם התוצרת של המחלבות שהיו ל"פירמה" – מותג ידוע. המחלבות השתמשו בתהליכי פיסטור ושווקו את התוצרת שלהן כמוצר נקי והיגייני יותר. הן גם ייצרו כמויות גדולות של מוצרים נלווים, כמו שמנת ולבן וגבינות בשלל סוגים.
רוב החלבנים/רפתנים חיסלו את העסק. היו ביניהם כאלה שהמשיכו לעסוק במכירה סיטונאית של חלב, אחרים עשו הסבת מקצוע והלכו להתפרנס בתחומים אחרים.

בעוד החלבנים המקוריים מדשדשים בבוץ הרפת, צצו חלבנים חדשים בנוף העירוני.
בשנות ה-30, הכינוי חלבן, כבעל מקצוע, התרחב וניתן למחלקי החלב ולסיטונאים שעסקו בשיווק התוצרת. לחלבנים האלה לא היה להם קשר לחליבה או לרפת, וכל עיסוקם היה הובלת החלב הניגר מהיצרן אל הצרכן. בלי הכשרה מוקדמת ובלי רקע חקלאי הם השתלבו בענף, הרוויחו מקניית התוצרת ומכירתה תמורת עמלה, או מהובלה וחלוקה קבועה כעובדים שכירים.
בבוקר התייצבו בשערי המחלבה והמתינו לבואן של המשאיות הגדולות עם כדי ברזל בעלי הנפח הגדול. סדרן חלוקה שפך את החלב מהכד הגדול אל הכד הקטן של החלבן, כד עשוי פח ומכיל כמות של 30 ליטרים. מכסה הכד של החלבן היה, בשנים הראשונות, גם כלי המדידה, אליו מזג את הכמות הנדרשת, וממנו אל כלי הקיבול של הצרכנים. בנשים המאוחרות יותר, נאטמו הכדים במכסים נוקשים עם ידית סגירה הרמטית, למניעת טפטוף הנוזל מהכד. החלבן הצטייד בכלי ביניים קטן שהיה כלי המדידה שלו אליו מזג את הכמות הנדרשת, וממנו אל כלי הצרכן.

halban-cadim כד החלב עם ספל המדידה

החלבן, מחלק החלב, היה פועל שחור שהתעסק עם משקה לבן.
הוא עבד עבודה פיזית קשה, סחב כדים, העמיס על כלי רכבו, גמע קילומטרים של חלוקה ברחובות העיר, טיפס על מדרגות וסיים העבודה עייף ומותש. בשנות עבודתו הראשונות אפילו רכב צמוד לא היה לו – המחלבות החזיקו אורוות בהן חנו הסוסים והחמורים ששימשו את החלבנים במשך היום, והוחזרו לאחר החלוקה אל האורווה. עם השנים הוחלפו החמורים באופניים לחלוקה, באופנועים, ברכב מסחרי – שחנו בלילה בחניוני המחסנים ונמסרו לחלבן לצרכי הובלה בלבד.
המחלקים העצמאים החזיקו כלי הובלה משלהם, והשקיעו כסף בעלות כספם תחזוקתו – השקעה שלא תמיד השתלמה לו, בתחרות שהתפתחה בין המחלקים החלבנים.

חלבנים רבים הוזכרו לטובה בסיפורי ההווי העירוניים.
בתקופת החלוקה בכדים, כשהלקוחות חיכו לו, השתדל להתלבש יפה ולהתנהג בהתאם. הוא היה חייב לשמור על אמינות כדי לא לאבד אף לקוח. גלגל שיחה עם הגברת, התעניין בשלומו של האדון, צבט בלחיו של הילד. במקומות יישוב קטנים הוא הגיע אל המרכז המקומי עם העגלה והסוס, ועקרות הבית יצאו לקראתו עם כלי הקיבול שלהן ועמדו סביב העגלה שהיתה להתכנסות של נשים המחליפות שיחות קצרות בענייני היום-יום.
מדי פעם צצו חלבנים שמהלו מים בכדי החלב, וכאלה שעיגלו פינות וזייפו כמויות של מכירה, אבל אלה היו מעטים שהמיטו קלון על רוב החלבנים הפשוטים שמכרו ביושר. בתקופות יובש, בימי מלחמה ומצור, היו כאלה שהתעשרו מהפקעת מחירים, ולא עשו חשבון לצרכנים שהיו צריכים אותם.
החלבן עם הכד עורר גם ביקורת על חוסר היגיינה. לעתים קרובות נראו טיפות חלב נוזלות מהכדים המיטלטלים בדרכים. בחודשי הקיץ החמים, הוא עטף את הכדים בסמרטוטים לחים כדי לשמור על טריות החלב, אך הסמרטוטים התמלאו בנוזלי הכד המטפטפים והדיפו ריח לא נעים.

עידן הבקבוקים ניטרל את הביקורת על החלבן.
הוא היה לשליח המחלבה הגדולה, שבסך הכל סוחב את התוצרת מהיצרנים עד לפתח הבית, והתוצרת סגורה ומגיעה אל הלקוח ללא מגע יד אדם.
את חלבן הבקבוקים, הלקוחות כמעט ולא הכירו אישית, אבל הוא היה בכל חדר מדרגות – דמות נעלמת שמגיעה, השכם בבוקר, לאסוף את הבקבוקים הריקים ולהניח במקומם מלאים. אם הלקוח נסע לכמה ימים לנופש, השאיר לחלבן פתק ובו הודעה שלא צריך להשאיר בקבוקים מלאים.

  halban-sal

ב-1949, פרסמה העיתונאית תקווה וינשטוק בעיתון מעריב כתבת צבע על החלבן של תקופתה.
זה היה חלבן עייף ומותש מעבודה קשה, שלא היה דומה בכלל לדמות שהכירו בני הדור שלפניה. התיאורים החדים של העיתונאית מציגים חלבן אחר לגמרי מהדמות שעטופה בנוסטלגיה מחויכת, ועולה בזיכרונותיהם של הפנסיונרים של ימינו, אלה שהכירו אותו כילדים.

halban-vineshtok-maariv

ועוד על החלבן שהלך בשביל החלב הנה הסיפור המלא:

* החלבן – חי ומת בשביל החלב 

חלבן בא לעולם  

החלבן – מהזריחה לשקיעה  

קווים לדמותו של החלבן  

חלבן – הסיפורים והפולקלור  

 

קטגוריה: החלבן מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , , . שמור במועדפים קישור.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>