באו לידי ביטוי – נפל האסימון

  asimon

לאן ירד האסימון

פעם היה טלפון ציבורי.
עוד בתחילת שנות ה-40, התקין "משרד הדואר" תאי טלפון לשימוש הציבור שלא יכול היה להרשות לעצמו מכשיר טלפון בבית. הטלפונים הציבוריים הראשונים הותקנו בסניפי הדואר, ואפשר היה לדבר בהם רק בשעות הפתיחה והסגירה של הסניף.
אחרי שקמה המדינה הביאו מחו"ל את תא הטלפון – בודקה צר ושקוף עם שתי דלתות קפיציות שנפתחות ונסגרות קדימה ואחורה. בתוך הבודקה – קופסת הטלפון הציבורי.
מלבד הבודקה היו גם יחידות "תא קיר" של טלפון ציבורי, בלי בודקה. תאי הקיר מוקמו בסניפי הדואר או במרכזים הומי אדם – כל יחידה מורכבת מקופסה שתלויה על הקיר ומשני הצדדים שלה מחיצות מפלסטיק שיצרו פרטיות למשוחח בטלפון.

מאז ועד שנות ה-2000, תא הטלפון היה חלק מהנוף המקומי בכל מקום יישוב, ובעיקר בערים הגדולות. איש אחד עמד בתוך הבודקה, ודיבר ובחוץ השתרך תור של אנשים המחכים שיסיים. נוהל בלתי-כתוב, קבע כי משך הזמן לשיחה – מוקצב, בלי מספר מדויק של דקות, אבל באופן סביר שיאפשר גם לאחרים לדבר. בערך…חמש דקות, או משהו כזה.
לא כולם היו מנומסים.
היו כאלה שהאריכו בשיחה והאריכו בשיחה והאריכו בשיחה והאריכו בשיחה והאריכו בשיחה והאריכו בשיחה והאריכו בשיחה והאריכו בשיחה…ובחוץ התור התארך והגיעו עוד אנשים ועוד אנשים, מקטרים, מנענעים בראש, ומגלים סימני עצבנות, עד שמישהו ניגש ודפק על הדלת וסימן בידיים תוך כדי צעקות – "אדוני…יש עוד אנשים בתור" או "יאללה גיברת…את מדברת יותר מדי זמן".

ואיך מדברים בטלפון הציבורי ?
הרימו את השפופרת שהיתה תלויה עם כבל מתפתל על ידית קפיצית.
עם הרמת השפופרת נשמע צליל חיוג. שלשלו אסימון אל חריץ בפינה של תיבת המתכת. חייגו את המספר עם גלגל החיוג המסתובב, ובינתיים האסימון המתין – לבד או עם אסימונים אחרים, שנראו היטב מבעד לחלונית קטנה.
ברגע שהתבצעה שיחה – מישהו בצד השני הרים את הטלפון, נשמע בתוך הבודקה של הטלפון קול תיקתוק מתכתי – אופס…נפל האסימון. אפשר היה לראות אותו נופל מבעד לחלונית.
האסימון נבלע בתוך הקופסה של משרד הדואר, ולא ראית אותו שוב. הטכנאי של הדואר בא כל יום לאסוף את האסימונים שנערמו בתוך הקופסה.
כל אסימון היה שווה כסף – מחיר השיחה "לפי פעימות מונה". לשיחה מקומית – מחיר זול יותר, ולשיחה בינעירונית מחירים יקרים מאד. קראו לזה "פעימת מונה" – כל פעימה, בין חצי דקה לשלוש דקות. תלוי באזורי החיוג. היו איזורי חיוג שהשיחה אליהם הפילה אסימונים בזה אחר זה, והלחיצה את המדברים שראו איך הם נפרדים מכספם המזומן.

  asimon-phone-3

לא תמיד האסימון ירד כמו שצריך.
אם הטכנאי לא הגיע לרוקן את המכשיר, לא היה מקום לעוד אסימונים, והאסימון שלך נפל אל חור יציאה בתחתית המכשיר – כדי שתיקח אותו ותלך לחפש טלפון תקין.
אם המכשיר התקלקל, וזה קרה הרבה פעמים, נבלע האסימון סתם ככה בלי לתת לך סיבה מיוחדת, ואז גם הלכה השיחה וגם הלך האסימון.

שיחת הטלפון הונצחה בשיר הטלפון של הגשש החיוור:
הקפד על כללי החיוג,
הרם את השפופרת, והאזן לצליל החיוג
צליל זה נשמע עם הרמת השפופרת
או זמן קצר לאחר מכן, והוא צליל ממושך:
פררר-פררר פררר-פררר
בניגוד לצליל התפוס: טוווו… טוווו…

הצליל של נפילת האסימון מוכר לכל אדם שחי כאן בחמשת העשורים הראשונים של המדינה.
אין אחד כזה שלא עשה בחייו שיחה אחת לפחות בטלפון הציבורי. אין אחד כזה שלא עמד פעם בתוך הבודקה של הטלפון עם ציפייה דרוכה למישהו שירים את השפופרת בצד השני, והמתין והמתין עד ש…אופס…ירד לו האסימון.
כל כך פשוט זה היה, אבל לקח לישראלים הרבה שנים עד שירד להם האסימון ועשו מזה ביטוי לשוני. משמעותו: הבנה שמגיעה באיחור. משהו לא מובן עד ש…אופס…נופל האסימון ומבינים מה בדיוק קרה.

אחרי שהטלפונים עברו לפעימות מונה עם כרטיס הטלכרט, נפל האסימון לגמרי ונעלם מהתודעה. אבל יש הרבה אנשים שלא נגמלו מהביטוי שהולך ונעלם גם הוא מהתודעה ועובר אל אתרי הנוסטלגיה יחד עם האסימון השחוק…
וואלה…היה כזה ביטוי לשוני – "אסימון שחוק"…הנה ירד האסימון ופתאום נזכרים בכל מיני ביטויים שהיו ואינם עוד בשימוש.

  wwwm2542

עוד על מושגים מהעבר ואיך זה בא לידי ביטוי בחיים – בשרשרת הקישורים הבאה.

קליק…ויש לך מושג.

ראשי: החיים באים לידי ביטוי – מסע בעקבות ביטויים לשוניים שלא מחליפים דיסקט. 

ירד האסימון – סוף סוף נחשף: לאן בדיוק ירד. 

* "המונה דופק" והכסף זורם. 

תקליט שבור – את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק סיק סיק סיק סיק סיק סיק 

הבוהמה וצמרת הסנובה – שהולידו את הסלבריטאים ואת מגדלי היוקרה 

רודף שמלות ואשה עם המכנסיים בבית 

אלה ששותים תה מהחלונות הגבוהים 

אכלו מאותו מסטינג ושבו אל נקודת ההתחלה 

• אני רק שאלה 

קטגוריה: לשון היסטורית מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , , . שמור במועדפים קישור.

4 באו לידי ביטוי – נפל האסימון

  1. יפעת מני says:

    טלפונים ציבוריים התחילו לפעול ב-1953 ולא כפי שנכתב

  2. מושון says:

    יפעת את טועה
    ויקיפדיה מדברים על טלפונים עם אסימונים. הטלפון הציבורי היה כאן בשנות ה-40. היה אחד בדואר המרכזי של תל אביב שעבד עם מטבעות. ובטח היו כאלה עוד בירושלים ובחיפה.

  3. ארביב says:

    הטלפונים הציבוריים בתמונה לא נמצאים בבודקה.
    הטלפונים האלה בסניפי הדואר – היה מחיצות קטנות שהפרידו בין הטלפונים.
    גם הטלפונים הראשונים ראשונים לפני האסימונים – היו כאלה עם מחיצות

  4. ארביב says:

    מה שרואים בתמונה זה טלפונים עם מחיצות – לא בודקה.
    ככהגם היו הטלפונים הראשונים בסניפי הדואר

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>