מבחן הסקר – ביאור מושגים

 

תיכון עיוני ותיכון מקצועי

 

תיכון עיוני – בית ספר תיכון במתכונת השנים ההן, כלל ארבע שכבות – כיתות ט'-יב.
תלמידי התיכון העיוני נחשבו יותר, הם עברו בחינות בגרות וסיכוייהם להתקדם בחיים היו טובים יותר. למדו בו "בני טובים" ממשפחות טובות, עם רוב בולט ליוצאי ארצות המערב, האשכנזים. הם היו גם בתנועות נוער, הלכו ליחידות הקרביות, חלקם המשיך ללמוד באוניברסיטה והסתדרו בחיים בקלות יחסית.

תיכון מקצועי – מסגרות לימוד ייעודיות למי שסיים כיתה ח' בבית הספר היסודי.
התיכון המקצועי נתן לנערים ונערות הזדמנות ללמוד מקצוע במגוון תחומים ומסלולים – הבנים למדו חשמלאות, מכונאות, מסגרות, חרטות, תעופה, אלקטרוניקה, בניין, חקלאות. הבנות למדו תפירה, פקידות והנהלת חשבונות, כלכלת בית, ואופנה.
התיכון המקצועי נחשב פחות, וברוב התיכונים המקצועיים לא השלימו התלמידים תעודות בגרות רגילות.
תלמידי "המקצועי" באו למסגרות הלימוד עם סטיגמה של "נכשלים בסקר" ואינם ראויים ללמוד עיוני. הם באו ממשפחות מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך ובהן היה רוב בולט לעולים מארצות אסיה וצפון אפריקה, הספרדים.

 

למרות חשיבותם המשנית, גם בין התיכונים המקצועיים היו כאלה שנחשבו יוקרתיים. כמו למשל: אורט סינגלובסקי בתל אביב. מתכונת הלימודים בו היתה נוקשה ומרובת מסלולים וכללה גם אפשרות להיבחן בבחינת בגרות. בוגריו מצאו את דרכם אל ההצלחה, ורבים מהם עשו חיל בעבודתם.
במסגרות לימוד מקצועיות אחרות, היתה פחות התמדה, התלמידים לא סיימו את כל שנות הלימוד, ורבים נשרו מהמערכת. אחרים סיימו עם תעודה מקצועית ומצאו דרכם בחיים כ"פועלים שחורים" שהרוויחו את לחמם בכבוד אך עם עבודה קשה והרבה יזע.

  seker-harshama-eeyunimixoee

הסיפור המלא של מבחן הסקר – בפרקים הבאים:

קטגוריה: מבחן הסקר מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , . שמור במועדפים קישור.

2 מבחן הסקר – ביאור מושגים

  1. אבי שפירא says:

    הדף כתוב באופן מגמתי, מעלה בתיאור חסרונות המבחן ומוריד מיתרונותיו.
    נכון שלמבחן היו הרבה חסרונות, אך בתהליך של ניסוי וטעיה, הוא שופר במשך השנים. אמנם בשנים הראשונות, הסקר ברר אשכנזים באופן לא מידתי, אבל ההבדל נעלם לקראת השנים האחרונות.
    ההכוונה לתיכון מקצועי לא בהכרח חרצה את גורל המופנים לדלות ועוני. חלק גדול מבוגרי המגמות המקצועיות, השתכרו יותר, והחלו להשתכר מוקדם יותר מאשר אלו שהלכו לתיכון עיוני. גם היום שרברב מרוויח יותר ממרבית הרופאים או מרבית עורכי הדין וכל מלאכה שנעשית היטב יכולה להביא לסיפוק. יש גם לזכור שמנהיגי המדינה בעת ההיא ראו בעבודת כפיים יצרנית ערך העולה בחשיבותו על לימוד והשכלה.
    השיטה הנוכחית הרבה יותר גרועה.

  2. שלומי רוזנפלד says:

    א. אם "לקראת השנים האחרונות הסקר שופר", למה ביטלו אותו ?
    ב. לא נכתב בפוסט הזה שההכוונה לתיכון המקצועי חרצה את גורלם לעוני.
    ג. אם "שרברב מרוויח יותר ממרבית הרופאים או יותר ממרבית עורכי הדין" צדק השר סילבן שלום שהטיח בראש הממשלה נתניהו "תשלח את הבן שלך להיות פחח".
    ד. מנהיגי המדינה בעת ההיא אולי "ראו בעבודת כפיים יצרנית, ערך העולה בחשיבותו על לימוד והשכלה" אבל הילדים שלהם נשלחו ללמוד בבתי ספר עיוניים… לייתר ביטחון, שיסתדרו בחיים יותר טוב…

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>