מבחן הסקר – בעד ונגד

 

בעד ונגד

 

הביקורת על הסקר החלה כבר אחרי השנה הראשונה שלו.
עם השנים גברה הביקורת אך משרד החינוך היה עיקש בדעתו להמשיך, תוך כדי הפקת לקחים משנה לשנה, והכנסת שינויים ושיפורים.
הנימוק העיקרי בעד המשך המבחן, היה הטיעון המנצח: "אין חלופה אחרת". החינוך התיכוני לא ניתן בחינם, התקציב קטן, ואין דרך מתאימה יותר לקבוע מי זכאי לסבסוד לימודיו ומי לא.
מול התעקשות משרד החינוך והממשלה עמדו המורים, ההורים, עיתונאים ואנשי אקדמיה שהציתו, כל שנה מחדש, את הוויכוח בעד ונגד הסקר – בעיתונים, ברדיו, ובסימפוזיונים שהתקיימו ברחבי הארץ.

הטענות והנימוקים נגד – היו רבים ומגוונים:
• הסקר אינו צודק וגורם לאפליה בין מגזרים שונים בחברה, ומעצים את הפערים ביניהם.
• שאלות הידע קשות/קלות מדי.
• בדיקות שנערכו על ידי אנשי אקדמיה הוכיחו כי מורים שונים נתנו ציונים שונים לחיבורים של תלמידים, והפער ביניהם היה גבוה.
• מבחני ידע אינם משקפים בצורה נכונה את הכישורים והיכולות של התלמידים.
• אין מענה ללקויי למידה, ל"בלק-אאוט" ולחרדות רגעיות בשעת קיום המבחן, שעלולים לגרום לילד להיכשל גם אם הוא מוכשר ובעל ידע.
• ההצלחה במבחן הפכה למטרה בפני עצמה – תוצאות הסקר הביאו לתחרות בין בתי ספר, לצבירת יוקרה.
• ב-1965 חשפה המחנכת עליזה לבנברג מתל אביב כי משרד החינוך הסתיר את העובדה שיש חסמים מערכיים בקביעת התוצאות וכל שנה נקבעו "מכסות של עוברים". לטענתה מספר העוברים נקבע לפי מספר המקומות הפנויים בבתי הספר התיכוניים.
• המבחן יוצר חרדה בקרב התלמידים, ימים רבים לפני המבחן וגם במבחן עצמו.

סביר להניח כי העיסוק המוגבר בוויכוח בעד ונגד הסקר, העצים את הטראומה של הנבחנים. ככל שגברה הביקורת וגבר השיח על הנושא – נחשפו לה גם התלמידים הצעירים בני 13, וחרדתם גברה, ובאה לידי ביטוי בימים שלפני המבחן ואחריו.

  seker-sefer-ezer_1

הסיפור המלא של מבחן הסקר – בפרקים הבאים:

 

קטגוריה: מבחן הסקר מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , . שמור במועדפים קישור.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>