מבחן הסקר – מי עבר ומי נכשל

 

מי עבר ומי נכשל

 במשרד החינוך נקבע מי עובר ומי לא, בלי למסור לתלמידים פירוט של ציון כלשהו.
תוצאות הבחינה קבעו חמישים אחוז מהציון הכולל. ( 40 מהמבחן הרגיל, 10 ממבחן החיבור ). חמישים האחוזים הנותרים נקבעו על פי הערכת המורים ובתי הספר, שנשלחו יחד עם המבחנים ושוקללו לקביעת הציון הסופי. במשך הזמן נקבעו עוד שיטות מתמטיות מסובכות שהרכיבו ממוצעי-ציונים של הכיתות יחד עם הציונים במבחן והערכות המורים.
כך, גם מי שנכשל במבחן, יכול היה לקבל ציון "עבר" אם הערכת המורים השלימה את הציון שלו לחיובי. היו גם ועדות ערעורים שבהן אפשרו לערער על ציון התלמיד ולתת לו ציון עובר למרות שהציון הכולל לא הספיק. בנוסף לכל אלה, יכול היה התלמיד לעבור פעם נוספת את הבחינה בכיתה ט' או י', ואם הצליח, קיבל את הפטור משכר לימוד לכיתות יא-יב.

מי נכשל ?
רק מחצית מהתלמידים שהשתתפו במבחן הסקר זכו לאישור הנכסף: עבר.
בראש רשימת הנכשלים שלא היה להם סיכוי לעבור היו כל אלה שסבלו מליקוי למידה. יש לזכור כי בשנים ההן לא התעסקו עם דיסלקציה ועם הפרעות קשב, ומי שלקה בהן, התקשה להתמודד עם הבחינה המורכבת.
נכשלו גם אלה שהלימודים לא היו בראש שלהם. סתם עצלנים שלא למדו טוב, הבלגניסטים ("המופרעים") שהעדיפו לשחק כדורגל או ללכת לשפת הים במקום ללמוד כל השנים בצורה מסודרת.
הקבוצה הגדולה ביותר של הנכשלים, במשך כל שנות קיומו של הסקר, היו בני עדות המזרח, ילדי משפחות שעלו מאסיה ומצפון אפריקה.
יותר אשכנזים הצליחו לעבור את מבחן הסקר, לפחות בשנים הראשונות של המבחן.
מבחני הסקר שיקפו את חומר הלימודים שנלמד בבתי הספר בשנים ההן. חומר זה התאים באופיו יותר למנטליות של אלה שבאו מהמערב או נולדו להורים כאלה. ילדי עדות המזרח, שבאו מתרבויות שונות באופיין – לא הסתגלו במהירות לאופי הלימודים, לשפה, לערכים החינוכיים. הם גם סבלו מקשיי קליטה מטרידים ומאפליה כוללת בכל תחומי חייהם. כל אלה השפיעו על הישגיהם, ועל יכולתם להתמודד עם הסקר.
בשנותיו האחרונות, כבר השתתפו בסקר ילדים שנולדו או גדלו כאן, דיברו עברית על בוריה, התחברו למנטליות הישראלית, וגם אם היו בנים להורים מזרחים – סיכוייהם להצליח גדלו.

 

כך נראה אישור "עבר" לתלמידה שניגשה למבחן הסקר  ב-1960

(לחצו להגדלה)

 

seker-ishur-1960-nurit-3

 

חסמים
ככל הנראה, לא נקבע סף קבוע של ציון סופי שאותו היה על התלמיד לעבור.
כנגד משרד החינוך נטען כי ציון הסף השתנה משנה לשנה, ובכל שנה נקבע ציון אחר שסימן את מחסום המעבר, בהתאם לשיקולי המערכת.

במנחמיה – כיתה שלמה לא עברה

(לחץ להגדלה)

  seker-maariv-1972-menahamia

הסיפור המלא של מבחן הסקר – בפרקים הבאים:

קטגוריה: מבחן הסקר מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , . שמור במועדפים קישור.

2 מבחן הסקר – מי עבר ומי נכשל

  1. אלי says:

    הי
    ישלי זכרון לא מלבב אותה תקופה והסיבה היתה שנודע לי שיוצאי עדות המזרח יכלו לעבור במחסום אחוזים נמוך יותר שזה בסדר מה שלא היה תקין היא שלא טרחו ךנסתיר עובדה זו מהתלמיד מה שגרם לו להרגיש שווה פחות..

    אני מבקש לבדוק אם אני מדייק , עברו חמישים שנה מאז ואמי רוצה לוודא שאני לא טועה.
    באתר הזה לא מצאתי איזכור של העניין.

  2. אסתי says:

    אתה צודק במאה אחוז. אני זוכרת את זה בבהירות ושנים אני מסתובבת עם הסיפור הזה על אפלייה הפוכה שבה בתור אשכנזיה למרות שהייתי במיעוט בכיתה שבה למדתי הייתי אמורה לעשות פחות טעויות מחבריי המזרחיים (למרות שרובם היו תלמידים יותר טובים ממני…). בתחילת המבחן הודיעו לנו על כך וזה נשאר לי כצלקת עד היום…

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>