מבחן הסקר – קצת היסטוריה

 

קצת היסטוריה

תחילתו של הסקר ב-1955.

אז התכנסה ועדה במשרד החינוך לדון בשאלה: מי זכאי לקבל מלגת לימודים (סטיפנדיה) לחינוך תיכוני. נקבעו קריטריונים עבור תלמידים ממשפחות מעוטי יכולת, ונקבעו קריטריונים לתשלום מלא או חלקי של הורים לפי הכנסתם החודשית. הקריטריון המרכזי שנקבע, בתום דיונים ממושכים: בחינה ארצית לבחינת הישגי התלמידים הראויים לכך.

הבחינות יצאו לדרך.
צוות מורים הכין את המתכונת הבסיסית. נבחרו תחומי הלימוד, הוכנו שאלות ונערך סקר מקדים בו נבחנו באופן אקראי ילדים שנבחרו לצורכי ניסוי.
אחרי מבחני הסקר הראשונים הופקו לקחים. בהמשך, כל שנה, ועדה מקצועית התכנסה ובחנה את השיטה ואת המתכונת הראויה – הוסיפו וגרעו שאלות ותכנים, שינו את האופן בו נקבעו הציונים, החמירו או הקלו עם הנבחנים.

מדידות שנערכו במשרד החינוך העלו כי בין 40 ל-50 אחוז מילדי ישראל קיבלו את הציון "עבר". המספר הנמוך של העוברים והרכב האוכלוסייה ממנה הגיעו, עוררו ביקורת ועלו על סדר היום הציבורי כל שנות קיומו של המבחן.
למרות הביקורת על השיטה ועל המתכונת, המשיך הסקר להתקיים ולשמש כגורם מכריע בסבסוד לימודי התיכון של תלמידי ישראל. למעשה, קבע הסקר את עתידם של התלמידים שהשתתפו בו ואת האופן בו יוכלו להשתלב בחברה.
בשלהי שנות ה-60 קרב קיצו של המבחן. הממשלה החליטה לנער את מערכת החינוך ויזמה רפורמה כללית שהקיפה את כל המערכת ושינתה אותה לגמרי. התיכון במתכונתו הישנה – בוטל, נוספו חטיבות ביניים, השתנו הקריטריונים לקבלת תלמידים והורחבו המגמות בלימודי תיכון. הרפורמה חוללה אינטגרציה שנועדה לצמצם את הפער החינוכי בין שכבות האוכלוסייה, והסקר הפך מיותר ולא רלוונטי.
ב-1972 בוטל "מבחן הסקר".
הוא נמחק מסדר היום הציבורי, ונבלע בתוך ים השינויים הגדול של הרפורמה, אבל הותיר חותם והשפיע על דור שלם של ילדים שגדלו במדינת ישראל בעשורים הראשונים שלה. הילדים האלה, שמספרם נאמד בלמעלה מחצי מיליון, גדלו והקימו משפחות, והיו לשדרה המרכזית של אוכלוסיית המדינה במשך שנים רבות.

  seker-yediot-1969

הסיפור המלא של מבחן הסקר – בפרקים הבאים:

קטגוריה: מבחן הסקר מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , . שמור במועדפים קישור.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>