מבחן הסקר – מבחן של דור

 

מבחן הסקר

איך דור שלם עמד במבחן

ומי עבר ומי נכשל בו

מאת: שלומי רוזנפלד

 

מבחן הסקר היה אירוע מכונן בחייהם של ילדי מדינת ישראל במשך שני עשורים.
למעלה מחצי מיליון תלמידים, דור שלם של ילדים בכיתות ח', השתתפו במבחן שחרץ את גורלם. מעטים מהם הבינו את חשיבות המבחן, ורובם התייחסו אליו כמו שילד בן 13 יכול להבין – ידעו שהוא חשוב אבל לא הפנימו עד כמה זה חשוב. מעטים הפנימו ונתקפו חרדות.
הוריהם הבינו יותר את המשמעות המלאה של התוצאות העתידיות – מבחן הסקר קבע את עתידם המקצועי והחברתי של בניהם ובנותיהם.
ילדי הדור ההוא הם כיום גברים ונשים בגילאי 50-70.
כולם זוכרים את מבחן הסקר, שנודע בשמו המקוצר: "הסקר" – ביניהם כאלה שצלחו אותו ואחרים שכשלו בו. כאלה שמוסיפים לתעודות חייהם גם את המסמך הרשמי המעיד כי "התלמיד/ה עבר/ה בהצלחה את מבחן הסקר" או כאלה שמעולם לא ראו את המסמך. ובין אלה לאלה כל השאר, שהבינו רק כעבור שנים מה זה עשה להם – מנסים להדחיק את הכישלון, גאים בהצלחה, מתלוננים על אפליה, או סתם נזכרים בנוסטלגיה.

"הסקר", נערך בין השנים 1972-1955.
נכללו בו שאלות מתחומים שונים בחומר הלימודים השוטף מכיתה א' ועד כיתה ח' – לשון עברית, היסטוריה, תנ"ך, חשבון, טבע, גיאוגרפיה. סך הכל כ-100 שאלות (המספר עלה וירד משנה לשנה). לא ניתנו ציונים אלא נקבע רק אם הנבחן "עבר" או לא. מי שנכשל קיבל הזדמנות נוספת באמצעות  ערעור או בחינה במועד ב' מאוחר, שהפכו את הכישלון להצלחה.
תוצאות הסקר התיימרו לקבוע את הישגי התלמיד ויכולותיו, ובמילים אחרות: לקבוע מי מהם מוכשר וראוי להמשיך את לימודיו בתיכון עיוני.
במערכת החינוך היו אז שתי מסגרות לימוד עיקריות: בית ספר יסודי בן 8 כיתות, ובית ספר תיכון עיוני בן 4 כיתות. החינוך היסודי ניתן בחינם לכל ילדי ישראל, החינוך התיכוני העיוני עלה הרבה מאד כסף. "חטיבות ביניים" עוד לא קמו, ומי שסיים את כיתה ח' ורצה להמשיך ללמוד, יכול היה להיקלט בבית ספר תיכון עיוני או בבית ספר תיכון מקצועי.
בתיכון העיוני, הנחשב יותר, למדו השכלה רחבה והוציאו תעודת בגרות. בתיכון המקצועי למדו מקצוע – חרטות, מכניקה, אלקטרוניקה ומקצועות שהלמו אופי גברי. עבור בנות נפתחו מסלולי לימוד תפירה, פקידות והנהלת חשבונות.

מי שעבר את הסקר, זכה להיכנס בשערי התיכון העיוני, ולקבל הנחה משמעותית בשכר הלימוד. מי שלא עבר –  הלך למקצועי או שנפלט מהמערכת החינוכית ויצא לעבוד עם משכורת נמוכה של נוער עובד ומנוצל. רק מי שגדל למשפחה בעלת אמצעים יכול היה להרשות לעצמו להיכשל וגם להירשם לתיכון ולשלם את שכר הלימוד המלא.

מתכונת הסקר עברה שינויים משנה לשנה.
שאלות באנגלית נכללו בו והוצאו, מספר השאלות עלה וירד, אופי השאלות השתנה בין ידיעת חומר לימודים לבין הבנה ואינטיליגנציה כללית. בשנות השישים נוסף למבחן הכללי, עוד מבחן שהתקיים ביום נפרד, ובו היה על התלמידים לכתוב חיבור באחד מתוך שלושה נושאים שנקבעו להם, זה היה "הסקר בחיבור".

מבחן הסקר לא ירד מסדר היום הציבורי במדינת ישראל במשך כל 18 שנות קיומו. הוא עורר ויכוחים בעד ונגד עצם קיומו, ונגד השיטה בכלל.
כשהשתנתה השיטה, החלה הרפורמה במערכת החינוך הוקמו חטיבות הביניים, הנגישות לתלמידי תיכון נעשתה קלה וזולה יותר – הסקר בוטל, ולא נותר ממנו אלא קובץ בהיסטוריה של מדינת ישראל.
הקובץ הזה נכנס אל סל המיחזור הלאומי, אך תוצאותיו השפיעו באופן דרמטי על עיצוב פניה של החברה הישראלית לדורות הבאים.

איך זה עבד ? מי עבר ומי נכשל ? מה היו הנימוקים בעד ונגד ?

הנה הסיפור כולו:

 

קטגוריה: מבחן הסקר מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , . שמור במועדפים קישור.

4 מבחן הסקר – מבחן של דור

  1. גליה עמינדב says:

    שלומי

    שאפו על הביצוע.
    תחקיר יסודי ומעמיק. כמו שאתה יודע

    גליה

  2. עמי says:

    אני הילד בתמונה. היה מבחן קשה.

  3. שרונה says:

    זוכרת יותר את האוירה המתוחה לפני הבחינה. את הבחינה עצמה אני לא זוכרת בכלל וזו הפעם הראשונה שאני קוראת בדיוק איך זה התנהל.

  4. יפעת מני says:

    מה שצריך היום לתלמידי בית הספר היסודי זה מבחן הסקר.
    חבל שביטלו אותו.

להגיב על שרונה לבטל

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>