הרכבת שלא הגיעה לאושוויץ

רכבת בהילוך חוזר

רכבת משא עם עשרות קרונות עשתה סיבוב פרסה, ובמקום להגיע למחנה ההשמדה אושוויץ – הגיע "משלוח היהודים" למחנה שטרסהוף.
כך ניצל נתן גולדשטיין, שהיה על הרכבת יחד עם בני משפחתו.

הנה פרק מתוך סיפורו של נתן על "המשלוחים שלא הגיעו ליעדם".

לקריאת הפרק – לחצו על הקישור הבא:

strasshof train – Natan Goldstein

קורות חייו של נתן גולדשטיין יצאו לאור בספר "מעמק עכור לפתח תקווה".
נתן נולד בעיירה הונגרית, פישפיקלדאן, ובהיותו נער פרצה מלחמת העולם השנייה. כמו רבים מיהודי הונגריה, גם משפחת גולדשטיין עלתה על הרכבת לאושוויץ, אבל גורלה נגזר לחיים ארוכים. הרכבת שלהם הובילה אותם לאוסטריה, שם ניצלו נתן, הוריו, אחיו ואחיותיו.
אחרי המלחמה הצטרף נתן לחברי בני עקיבא בהונגריה ויחד עימם הצליחו להגיע בדרך מופלאה אל חופי יוגוסלביה ומשם לארץ ישראל.
אחרי הקמת המדינה שירת בצה"ל ואחרי שחרורו פגש את חווה ברוידא. חווה עברה שואת גירוש, ברומניה, והגיעה גם היא עם בני משפחתה לישראל.

שני הסיפורים של חווה ונתן הצטלבו ברחובה של העיר פתח תקווה. משם נמתח סיפור אחד שממשיך בנישואים והקמת בית ומשפחה.

חווה ונתן גולדשטיין

 

קטגוריה: כללי מילות מפתח: , , , , , , , , , , , . שמור במועדפים קישור.

5 הרכבת שלא הגיעה לאושוויץ

  1. אלי בובליל ר"ג says:

    בשאלתי,עד כמה ידו של קסטנר,שהרכבות לא נסעו לאושוויץ,אלא למחנה שטרסהוף?
    האם בידיעתך האישית,אכן ידו של קסטנר,בהצלת היהודים במחנה שטרסהוף?
    האם במקביל לרכבות הללו,שיצאו מבודפשט לשטרסהוף,לא יצאו מערי השדה רכבות לאושוויץ?
    אשמח לתגובה.

    0522946215

    • שלומי רוזנפלד says:

      יש קשר בין הפעולות של קסטנר וחבריו לוועד ההצלה לבין הסעת הרכבות לשטרסהוף. יש מקורות היסטוריים לכך.

  2. אלי בובליל ר"ג says:

    אריה ברגנ מאשר לי,שבמקביל לרכבות לשטרסהוף המשיכו הרכבות לאושוויץ. כך זה שבפועל,לא קסטנר הציל,אלא הורטי שהפסיק את המשלוחים לאושוויץ ובכלל. קסטנר אולי תיעדף ניצולים מערי העיר על ניצולים מערי השדה.

    • שלומי רוזנפלד says:

      לא מכיר את אריה ברגנ ואם הוא אמר, מי אני שאכחיש ? ומה אתה רוצה – אישור לדבריו ?
      לעצם העניין, פועלו של קסטנר נדון באלפי מאמרים, כולל דיון משפטי ארוך בשני בתי משפט בישראל. אין תשובה היסטורית מוחלטת מה בדיוק היתה תרומתו, אם היתה, להפסקת המשלוחים בכלל ולהפסקת הרכבות לאושוויץ בפרט. מה שברור הוא שרכבות שנסעו לאושוויץ עשו סיבוב פרסה, כמסופר בפוסט, ויש ראיות לכך שיש לזה קשר עם המו"מ שנוהל על ידי קסטנר. הסיפור עליו כתבתי מתאר את מסעה של רכבת אחת, וההנחה שלי היא כי אייכמן יכול היה להרשות לעצמו "לשמור בצד" כשלושים אלף יהודים, בזמן שהוא מנהל מו"מ עם ועד ההצלה של היהודים. להוכיח רצון טוב ואולי גם לעשות בהם שימוש לצרכי מיקוח. חוץ מזה שהוא התבקש להעביר יהודים לעבודה באוסטריה, וזה הסתדר לו עם הנסיבות.

  3. טלי ק. says:

    שלום, הנני נכדה של ניצול המחנה המדובר. סבי ואביו (סבא רבא שלי) שהו במחנה הזה מרגע גירושם ועד שיחררו. סבא רבא שלי שהיה רב ואיש ספר תיעד ביומן בזמן אמת את שהותם במחנה , איך הגיעו לשם מה היו התנאים והתרחשויות שונות שקרו להם ולעצורים האחרים במחנה הזה. בין השער הוא מתאר שם את חלקו של קסטנר בהצלת יהודי המחנה הזה, כולל ביקור שלו במחנה בערב חג הפסח. למיטה הבנתי רבים מהניצולים של שטרסהוף היו כול מיני "מיוחסים" של קהילות שונות רבנים ,בנקאים,עורכי דין,וכד' שממש נבחרו ע'י ראשי הקהילות והועברו לקסטנר רשימות מסודרות של אנשים והוא דאג שאנשים אלה יעלו לטרנספורטים לשטרסהוף. מאחר והכול היה שמור בסוד חלקם סירבו כי חשבו שזה טרנספורט לאושוויץ….

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>