יָאלֶה ויוּבוֹ – הפנינים באגדת יוסף ג'י

 

יאלה ויובו – הפנינים באגדת יוסף גבעון

"גיבורנו הוא ביטוי לבעלות על שטחי ההפקר אשר בין השרלטן לתמים.
הוא היכולת לעבור ברווח הצר שבין התדהמה לחיוך. אדם פיקח, ערמומי, בעל ניסיון, המסוגל להגיע עד סוף השערורייה בלי לעבור אותה, תוך ניצול הנימוס הרווח בחברה המערבית.
הוא משול לאותם אורחים נצחיים בחתונות הגדולות. משפחת הכלה בטוחה שהוא ממשפחת החתן, ולהיפך. כך הוא זוכה ברווח כפול: הוא מנשק את הכלה ומחסל כמות אדירה של כריכים ומשקאות.."  ( חיים גורי על גיבורו יוסף ג' )

יוסף ג'י היה נוכל מקסים שהתחשק לך להיות הקרבן שלו, לפחות לרגע.
גם אם לא יצא לך כלום, גם אם יצאת מופסד מהמפגש איתו, לפחות זכית לראות בעיניך פלא אנושי שיודע לתת שואו, וכמו כל אמן, הוא לא עושה זאת בחינם.
במהלך שיחותיו עם עיתונאים וחברים, הוכיח לעתים קרובות כי מעבר למוחו הקודח במטרה להעלות עוד סיפור ועוד עלילה, הוא גם מפוכח דיו כדי להבין מה מניע אותו. כמה מהפנינים שהוא ניפק, יכולים להיות ראויים להנצחה.
לגורי, שהיה ככל הנראה, האיש הקרוב אליו ביותר, נהג לחשוף את צפונות ליבו ולהתוודות על הכוח המניע אותו. "כל מה נגזל ממני בהקיץ אני מחזיר לעצמי בחלום". אמר.
לעיתונאי תום שגב הסביר כי "יש שלושה סוגים של אמת: אמת לאמיתה, אמת עיתונאית ואמת ספרותית". והוסיף: "לסופר מותר מה שלאנשים רגילים אסור. אך יש גם אמת של איש אחד, כעין זו של איינשטיין וניוטון, "הפיסיקאים" במחזה של פרידריך דירנמט"

יוסף ג'י מחזיק עיתון ברוסית ובו כתבה אודותיו בעמוד הראשי

 

הסיפורים על יוסף ג'י גבעון, מלאים קטעי הומור ועצב.
היהודי הקטן שניסה להתל בכל העולם, עשה זאת בנונשלנט. עם הרבה חן שהוסיף למעשיו ולסיפורי עלילותיו מימד טרגי-קומי.

כך למשל סיפר על הדרכון הצ'כי שהחזיק.
אחרי מלחמת העולם השנייה, כשעסק במלאכת זיוף דרכונים כחלק ממשימה לאומית למען יהודים שרצו לעלות לארץ, סידר לעצמו כמה דרכונים. בדרכון הצ'כי שלו רשם את שמו: YALE VIUVOY – שנשמע כמו שם סלבי אותנטי.
לאמיתו של דבר, כך הסביר, מדובר ב"יאָלֶע ויוּבוֹי" היגוי אידישאי של הקטע המסורתי-יהודי הנאמר לפני העלייה לתורה: "יעלה יבוא".

כשהיה בסין, לדבריו, אחרי שקשר שם קשרים עם השלטונות המקומיים, לימד את הסינים לשיר את שירו של חיים גורי "באב אל וואד" בגירסה הסינית, שנקראה "באב אל וואנג".

על ספסל הנאשמים במוסקבה, דרש התובע להטיל עליו מאסר של 130 שנה. הנאשם, שהיה אז בן 40, קם על רגליו והודיע כי הוא דורש "לעגל" את העונש ל-160 שנות מאסר, כך הוא בטוח שיוכל לחיות 200 שנה.

 

עוד על הסיפור הבלתי-יאומן של יוסף ג'י, בקטעים הבאים:
'
 מבוא: יוסף ג'י – האיש והאגדה התקשורתית.
 איך נולדה אגדת יוסף ג' – ביוגרפיה קצרה.
 יוסף ג'י – כוכב זורח בשמי התקשורת.
 סוף המירוץ של יוסף ג'י.
 יוסף ג'י בחסות "האגודה".
 על המשפחה והחברים של יוסף גוטמן-גבעון.
 יאלה ויובו – פנינים של חכמת חיים מאוצר יוסף ג'י.
 התפאורה ברקע הצגת יוסף ג'י.

 

קטגוריה: יוסף ג'י גבעון גוטמן מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . שמור במועדפים קישור.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>