הקסטליאניות – קהילות המוצא

משפחות הקסטליאנים נחלקים בינם לבין עצמם לארצות המוצא, הערים והקהילות מהן באו.
החלוקה לארצות מוצא באה לידי ביטוי מובהק בבתי הכנסת הפזורים בשכונות. ביישוב הקטן יחסית, מספר גבוה של בתי כנסת. כל עדה ובית הכנסת שלה – הזאח'ואים והסונדורים והדוהוקים והבגדדים והאיראנים והמרוקאים.
יוצאי עיראק באו, רובם, מקהילות קטנות וגדולות ברחבי כורדיסטאן העיראקית, והחלוקה בין הקהילות בולטת מתחת לפני השטח וגם מעליו.
הקשר בין יוצאי כל הקהילות היה סבוך, ונע בין תמיכה הדדית לחשדנות ודחייה הדדית. בעיקר בין הגברים, שהיו נותני הטון במשפחה. הנשים בקסטל הושפעו מהגברים, אבל היו פתוחות יותר לקבל את חברותיהן בלי להתחשב בעיר המוצא שלהן. המתכון לקוּבֶּה היה כמעט זהה, כך גם הטיפול בילדים. תמיד הן מצאו נושא לשיחה משותפת בנקודות המפגש הרבות שלהן – בטיפת חלב, בתור למכולת, באסיפת הורים, או בנסיעה לעבודה.

הקהילות מהן הגיעו רוב המשפחות במעוז ציון, הן:
דוהוק – עיר צפונית השוכנת בעמק פורה בין הרים מכוסי שלג, יערות סבוכים ומעיינות מרפא, במחוז הנושא אותו שם, בכורדיסטאן העיראקית. כ-150 משפחות יהודיות התגוררו בדוהוק לפני עלייתם ארצה.
זאח'וֹ – עיר במחוז דוהוק שבכורדיסטן, צפון עיראק. זאח'ו נמצאת סמוך למעבר הגבול העיקרי בין עיראק לטורקיה. תושביה ברובם כורדים ונוצרים אשורים.
נהר חבור, הזורם לאורך העיר זאח'ו, מזוהה לפי המסורת עם "חבור" התנ"כי – אחד המקומות בארץ אשור שאליהם הוגלו עשרת השבטים. לפי אותה מסורת, יהודי זאח'ו והקהילות השכנות הם מצאצאי עשרת השבטים. אנשי קהילת זאח'ו, כמו קהילות יהודיות כורדיות נוספות, דיברו ניב של ארמית חדשה צפון-מזרחית.
סונדור – כפר חקלאי הממוקם לרגלי ההרים בצפון עיראק, סמוך לגבול עם טורקיה. יהודי סונדור התפרנסו מחקלאות, סריגה ואריגה. בהשוואה לחיים בכפרים אחרים, חיי היהודים בסונדור היו טובים למדי. כ-100 משפחות יהודיות התגוררו בכפר והיוו את הרוב בין תושביו.
ב-1951, רובן עלו לישראל.
סלימאניה – עיר במזרח כורדיסטאן העיראקית, שימשה כבירתה ההיסטורית של הנסיכות הכורדית במאה ה-19. במאה השנים האחרונות היא משמשת כמרכז תרבות וכלכלה של מרכז כורדיסטאן. הקהילה היהודית מנתה כ-300 משפחות, רובן עלו לישראל במבצע "עזרא ונחמיה".
עמדיה – עיר השוכנת על הר גבוה בצפון עיראק, סמוך לגבול טורקיה. שני חלקים בעיר – העליונה בראש ההר ("שאותא כתיתא") מוקפת חומה והתחתונה במדרון ההר – ובשני חלקיה התקיימו קהילות יהודיות. עד המאה ה-19 היתה עמדיה הקהילה החשובה בקהילות כורדיסטאן, והיתה בה ישיבה גדולה בה למדו תלמידים ממצרים, מקושטא ומארץ ישראל. בעקבות מלחמות וכיבושים שהתחוללו בעיר הורע מצבם של היהודים, ומהקהילה הגדולה נותרו כ-400 איש, כולם עלו לישראל בתחילת שנות ה-50.
עקרא – עיר מוקפת הרים השוכנת על מדרון תלול. שלושה רבעים היו בה, לנוצרים, למוסלמים וליהודים, והיחסים בין כולם היו טובים. 350 משפחות יהודיות התגוררו בעקרא, והתפרנסו ממסחר, אריגת בדים, צורפות וחייטות. כולם עלו לישראל במבצע "עזרא ונחמיה".

הקסטליאנית דליה בנימין, כילדה בתלבושת כורדית

העולים ממרוקו

יהודי מרוקו שעלו לקסטל, באו מערים קטנות וגדולות ברחבי מדינתם.
הם התגוררו בקרב האוכלוסייה המקומית והתערו בחיי המסחר והחברה. את ילדיהם חינכו ברוח המסורת היהודית ושמרו על קשרים עם המשפחות מהקהילה הקרובה להם.
בשנות ה-50, האווירה בבית היהודי, בעיקר בערים הגדולות, הושפעה מהרוח הליברלית של השלטון הצרפתי ששלט במדינה. מעמד הנשים בביתם נחשב מתקדם יחסית לתרבות המוסלמית שחיו בתוכה. הבנות נשלחו לרכוש השכלה כללית או מקצועית, כמו הבנים. הן לבשו בגדים צנועים אבל נוחים ואופנתיים, והורשו לבלות באתרי הבילוי המקומיים אבל תחת המגבלות של "שמירה על הכבוד".
אחרי שקמה מדינת ישראל הורע מצבם, ולמרות יחס הוגן של המלך, מוחמד החמישי, הם היו נתונים לפוגרומים ויחס נוקשה של האוכלוסייה המקומית. הפעילות הציונית גברה ושליחים של מדינת ישראל עברו בקרב הקהילות ודחקו בהם לעלות לארץ. בתקופת "העלייה ההמונית" בשנות ה-50, ובשנים הבאות, עד תחילת שנות השישים עזבו רוב היהודים את ביתם במרוקו, ועלו לישראל, באניות שהפליגו מנמל מרסיי בצרפת.
קבוצה גדולה של משפחות עולים ממרוקו התיישבה בהרי ירושלים, והיו גרעין המתיישבים הראשונים ב"מבשרת ירושלים" – היישוב שהוקם מול מעוז ציון.
קבוצה אחרת התיישבה במעוז ציון, והתרכזה בעיקר בשכונה ב' של היישוב. העולים ממרוקו עברו את כל שלבי הקליטה של קודמיהם – התגוררו בצריפים ועברו מהם אל מבני הקבע שהוכשרו בשכונה.

הירושלמים

משפחות מכל רחבי הארץ בנו במעוז ציון את ביתם והוסיפו לה גוון אחר, שאינו קשור להיסטוריה המקומית.
הבולטים בקרב בני המשפחות הם ירושלמים שעזבו את עירם הרוויה בבנייה צפופה. הם באו ליהנות מאיכות החיים המיוחדת של מעוז ציון ומאוויר ההרים הצלול כיין. הם התאהבו בנוף ובתושבים, קנו בית של משפחה שעזבה או רכשו נחלה ובנו בעצמם בית באחד מרחובותיה השקטים של מעוז ציון.

עוד על הקסטליאניות ועל היישוב מעוז ציון, בלחיצה על הקישורים הבאים:

  נא להכיר: קסטליאניות.

  קצת היסטוריה – ממעברת הקסטל למעוז ציון.

  הווי וזיכרונות משותפים.

  קהילות המוצא – מהיכן הגיעו מתיישבי מעוז ציון.

  קורות חייה של סימה בראשי.

  קורות חייה של פרחיה ברזאני.

.

עוד על הקסטליאניות אפשר לקרוא כאן:

קטגוריה: הקסטליאניות מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , , . שמור במועדפים קישור.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>